Article in other languages:
- Gunpowder
- Buskruit
- بارود
- بارود
- Barıt
- Барут
- Barut
- Pólvora
- Střelný prach
- Powdwr gwn
- Krudt
- Schießpulver
- Πυρίτιδα
- Pólvora
- Püssirohi
- باروت
- Ruuti
- Poudre à canon
- 火藥
- बारूद
- Barut
- Lőpor
- Bubuk mesiu
- Byssupúður
- Polvere da sparo
- 火薬
- 화약
- Parakas
- Šaujampulveris
- Барут
- Buskruit
- Krut
- Krutt
- Proch
- Pólvora
- Ratata allpa
- Порох
- Gunpowder
- Pušný prach
- Smodnik
- Барут
- Krut
- Baruti
- வெடிமருந்து
- ดินปืน
- Barut
- Порох
- 火药
- שיספולווער
- 火药
אבק השריפה הוא חומר בעירה שהומצא, ככל הנראה, על ידי הסינים במאה ה-9 (למרות שקיימים אזכורים לשימוש בחומר דמוי אבק שריפה כבר במאה ה-3 לפנה"ס על ידי האלכימאי הסיני מה ג'ון).
כבר במאה ה-10 השתמשו הסינים ברומח אש עבור מטרות צבאיות. במאה ה-13 גילו גם האירופים את הפוטנציאל ההרסני הגלום באבקה והשתמשו בה למטרות צבאיות, תותחים ורובים. המקור להגעת הטכנולוגיה לאירופה ולארצות ערב הוא ככל הנראה באימפריה המונגולית, ששיא פריחתה היה באמצע המאה ה-13, ושיטחה כלל חלקים מאירופה ומהמזרח התיכון.
ישנם סוגים שונים ומגוונים של אבקות שריפה. במשפחה זו נכללים חומרים דליקים המשחררים בעת בעירתם אור, חום וגזים.
תוכן עניינים |
אבק שריפה שחור
אבק השריפה השחור (אבש"ש) הוא הראשון מבין הסוגים השונים של אבקות השריפה. עד לאמצע המאה ה-19 השתמשו באבק השריפה למטרות שעשוע (זיקוקין די-נור) ולמטרות צבאיות. במחצית השנייה של המאה ה-19 הופסק השימוש הצבאי באבק השריפה השחור ובמקומו הגיע האבש"ר (אבק שריפה נטול עשן). כיום משמש אבק השריפה השחור בעיקר בתחום הפירוטכניקה.
אבק השריפה השחור מכיל גפרית (S), אבקת פחם (התורמת את הפחמן לתהליך הבעירה) ואשלגן חנקתי המשמש כמחמצן של התערובת.
באופן פשטני, ניתן לנסח את תגובת השריפה כך:
2(KNO3) + S + 3C → K2S + N2 + 3(CO2)
ניסוח מדויק יותר, אם כי עדיין פשטני, הוא כלהלן:
10(KNO3) + 3S + 8C → 2K2CO3 + 3K2SO4 + 6CO2 + 5N2
תוצרי הבעירה מלמדים כי אין מדובר בתגובה פשוטה. תוצרי הבעירה של אבק שריפה שחור הם כ- 55.91% מוצקים (לרבות אשלגן פחמתי, אשלגן גופרתי, גופרית, אשלגן חנקתי ופחמן); 42.98% תוצרים גאזיים (בהם פחמן דו-חמצני, חנקן, פחמן חד-חמצני, מימן גופרתי, מימן ומתאן; 1.11% מים.
היחס האופטימלי ליצירת אבק שריפה שחור הוא 74.64% אשלגן חנקתי, 13.51% אבקת פחם ו 11.85% גפרית (במשקל).
התקן הנפוץ ביותר בקרב יצרני חומרים פירוטכניים מכיל 75% אשלגן חנקתי, 15% אבקת פחם ו 10% גפרית. סוג הפחם הטוב ביותר הוא פחם שיוצר מעץ ערבה, אך ניתן גם לעשות שימוש בפחם אורן, אלון, צפצפה, שזיף או אדר.
איכות אבקת השריפה נמדדת על פי מהירות שריפתה, זו תלויה בסוג הפחם וגודל גרגירי האבקה.
גודל גרגירי האבקה הוא גורם חשוב מאוד במהירות השריפה. בין הגרגירים ישנם מרווחי אוויר שבהם הגזים יכולים לעבור ולהצית עוד מהתערובת בצורה מהירה יותר.
אבק שריפה נטול עשן
 |
ערך מורחב – אבק שריפה נטול עשן |
אבק שריפה נטול עשן (אבש"ר) מורכב בעיקר מניטרוצלולוזה ומניטרוגליצרין, אינו מייצר עשן בזמן בעירתו, יכול לפתח לחצים גבוהים ביותר ובעל מקדם איכול נמוך. משתמשים בו בעיקר בתחום הצבאי, כחומר הודף בתחמושת רובים ואקדחים.
קישורים חיצוניים
ראו גם
Questions for article: